📖 You are reading the free text version. Get our mobile app for 🎧 audio narration, 💬 speaking practice, 🔄 instant translations, and 💾 vocabulary saving to enhance your learning experience.
עֵץ בּוֹדֵד עָמַד בִּפְאֶרֶת יַעַר שֶׁלְּמַעְלָה מֵעֵירָה שָׁגוּרָה. לא היו לו פרחים, לא ציפורים שִּׁמְעוּ לו, רק שקט שמעט היְהֵי קַר כללוֹ פנימה.
אֵלִיָּה, צַלָּם חובב, הגיע בוקר אחד למקום עם מצלמה שבִּתּוך הלב שלו חיפש משהו לא מוסבר. היא צילמה ענפים, עלים דולפים טל, ושמש חודרת בין העננים עם אור שזרם כחמלה.
היא לא עמדה לצפות לתופעה מיוחדת, אך כשמשהו רעד בצמרות הענפים, עיניה הבחינו בצללים זזים בלי סיבה מיידית. לא ציפרה לבִּגלָל המזיקים, אלא לשמש חזקה שתחמם את הצמרות, אך במקום זאת הרוח התעצמה, רגלה של עֵץ אחד נגועה פשוט נשברה.
אֵלִיָּה לא ניסתה להחליט מה קרה, רק פרסה את המצלמה והמשיכה ללכוד. השבר הזה היה דרמה בתוך השקט, סיפור שלא צריך מילים, שזה חלק ממה שמגדיר את הטבע כל כך סודי ועצמאי.
בערב, אין תשובה ברורה למי או למה העץ קרס. בכל זאת, אֵלִיָּה לא הרגישה עצובה, אלא משוחררת. ההתרגשות היתה בשקט ששימר העץ עצמו בְּאֶתֶר הווִיתי שמתחת לעלים/הסערה.
לפעמים, הנחת שתופעות טבע אינן זקוקות לפיענוח מוחלט, אלא פשוט להיות קיימות מבלי להיענות להסברים, היא מה שמוסיף עומק לחוויה האנושית.
אֵלִיָּה חזרה הביתה עם תמונות עמוסות בסודות שלעולם לא תספר – לא ברורה לאף אחד, לא אפילו לה.
לילה אחר לילה היא נחלה בין הרעשים של העץ השבור והשתיקה המלאה, וככה הדרמה של היער התווספה בלב שלה.
This story contains important vocabulary that you could be learning! Our mobile app provides audio, speaking practice, instant translations, vocabulary saving, and progress tracking.