📖 You are reading the free text version. Get our mobile app for 🎧 audio narration, 💬 speaking practice, 🔄 instant translations, and 💾 vocabulary saving to enhance your learning experience.
אני מוצאת את עצמי שוב בספרייה הישנה שבמרכז העיר, מחפשת בין מדפי הספרים שקט ושלווה שלא תמיד קיימים בעולם הסואן שמחוץ.
הספרייה תמיד הייתה מקום מסתור, מקום שבו רעיונות וצבעים נפגשים בדרך בלתי צפויה. הפעם, לא רק שקט וקריאה ציפו לי, אלא גם רמז קטן שהסתתר בין דפי ספר ישן ועטור אבק.
הייתי שקועה בספר שכתבה סופרת שאני מעריכה שנים, כשפתאום מצאתי מכתב קטן שטמון בין העמודים. המכתב היה כתוב בכתב יד עדין, פונה לאישה בשם "מיה" ומספר סיפור אהבה שסיים במילים מעורפלות.
הסקרנות התעוררה בי באראה עמוקה. האם מיה ואהובה באמת הופיעו בעולם האמיתי? האם מישהו מצא את המכתב הזה לפניי? אולי זה מסע של פעמיים שבטי לב אל העבר ולנפש.
הכותרות בספר איבדו את משמעותן לרגע, והייתי שקועה בפנטזיה של סיפור שלא ידע סוף. אולי משום שהמכתב עצר לי רגע את הזמן – רגע שבו אהבה יכולה להיות לא פתורה, כמו שיר שלא הושלם.
היום, כשאני מחפשת מטרה בעולם שגדוש תכתיבים ודרישות, אני חושבת לפעמים איך מידת עושר החיים טמונה ברגעים הפשוטים האלה – בהמתנה, בשאלה, ביראת כבוד למה שלא תמיד נמצא וכתוב בבירור.
ולא נורא אם אהבה נשארת לעיתים סוד שלא מגלה את כל סיפורו. הרמזים בין הדפים הם אולי הזמנה לשמור על טעם של מסתורין בלב, לא לגלות הכל, ולתת למשהו להישאר פתוח לנודדים במשך הזמן.
This story contains important vocabulary that you could be learning! Our mobile app provides audio, speaking practice, instant translations, vocabulary saving, and progress tracking.